יום כיף: אומנותי ויצירתי בעיר התחתית חיפה

יצירה היא טעם החיים, הג'וס, ההתלהבות…
אז היום אני רוצה לקחת איתכם איתי ליום מלא ביצירה, אומנות והשראה.
מוכנים? נכנסים לרכב ונוסעים לחיפה! אנחנו מתחילים בעיר התחתית, בסיור מייקרים של ה"Hey.fa.it".

קבלו את הצ'יק ליסט המושלם לעיר התחתית בחיפה

תחנה ראשונה: הסטודיו של ליאת וולדמן
ליאת מייצרת תכשיטים בשיטה ידנית, "שנות ה-2000 מעולם לא עברו דרך הדלת הזו", היא אומרת בחיוך.
כן, אפשר לקנות עגילים בייצור המוני, אבל ההקפדה של ליאת על כל תכשיט לגמרי עושה הבדל.
הסטודיו שלה נמצא בחלל שהיה פעם של סבא שלה. השלט של חנות הנעליים שלו מעטר את הקיר. והאמת, אם תסתכלו, תוכלו לראות עוד שלט שהיא מצאה שם, של הבעלים הקודמים – מפעל עורות. שווה להיכנס ולהגיד שלום!
איפה? רחוב יפו 35, חיפה

תחנה שניה: קפה סמי
בחיים, אבל בחיים לא הייתי נכנסת לבוטקה הזה אם לא שירי, המדריכה המהממת שלנו.
אבל ברגע שנכנסתי ריח הקפה אפף אותי, ואני התחלתי להסתקרן ממכשיר הקלייה הישן שעומד במרכז החדר הקטן.
הקפה של סמי מתמחים בקליית קפה מאז 1974.
אפשר לבוא לשתות את משקה האלים הזה ישר מהקלייה, אול לקחת הביתה שקית שעדיין חמה, ישר מהמכונה.
איפה? דרך העצמאות 90, חיפה

תחנה שלישית: סטודיו הזכוכית של מרינה
מריה, יוצרת פסלים בזכוכית וגם מקיימת סדנאות בקומה השנייה של הסטודיו שלה, לכל מי שתמיד רצה להכין קיפוד מנייטורי מזכוכית צבעונית? (מי לא?!)
היא הדגימה לנו את התכניקה העדינה של ייצור עגילים, תליונים וחיות מנייטוריות מזכוכית.
אפשר גם לרכוש סמחירים ממש סמליים את התכשיטים החמודים שלה.

תחנה רביעית: מיזם "קירות מדברים"  
39 אומנים יצרו ציורי קיר בפלטת צבעים אחידה בעקבות אירועי ה- 7.10.
יש כאן קירות מצמררים, וקירות מנחמים, קירות מלאי ציניות, וקירות שמצליחים להעלות חיוך על הפנים.
הסתובבתי בין הציורים, נאחזת ביונה של שלום ומייחלת שטיוטה תישא שוב רק אבטחים (ולא בני אדם חטופים).
שירי מקיימת כאן סיורים פרטניים במחיר סימלי.

תחנה חמישית: הסטודיו של הילה שמש
אופנה מהירה אופנה איטית? נדמה שהמושגים שפעם היו שמורים לתלמידי שנקר או סטייליסטיות, כבר הפכו שגורים בפה של כולנו.
אנחנו מבינים, כמו שצריך להפסיק לאכול מזון מהיר ומעובד, ככה גם כדאי להפסיק לקנות הרבה מדי בגדים זולים שמיוצרים בתנאים שהופכים חיים של אנשים כמונו בצד השני של העולם ל- עבדים.
אז אם אתם רוצים להשקיע במעצבת ישראלית, ולרכוש בגד על זמני, מבדים טובים שישאר לכם לנצח בארון – מוזמנות לביקור.
כל הבגדים נתפרים כאן בארץ, בסטודיו או אצל תופרות מקומיות שתופרות בביתן.
איפה? רחוב נתן קייזרמן 4, בעיר התחתית בחיפה

תחנה שישית: כיכר פריז – בחיפה.
אנחנו מסתובבים קצת במדרכות השוק התורכי, האמת שאין פה בדיוק שוק, אלא אדריכלות מעניינת ומבנים לשימור, סטייל העיר הלבנה – ת"א.
מגיעים עד לכיכר פריז, שהיא אומנם יפה, אבל אני לא בטוחה שצרפת תיקח עליה בעלות?
מה יש כאן? ברז מים יפה, וספסלים בסטייל, ופלאפל.

תחנה שביעית: סטודיו לקרמיקה, דווקא
אנחנו מטיילים בתוך סמטאות חמודות ומגיעים לסטודיו הצבעוני הזה שמאפשר סדנאות על אבני ריחיים או ציור על קרמיקה.
איפה? דרך העצמאות 39, חיפה

כל זאת ועוד בסרטון שיעשה לכם חשקקקקק, יום כיף בחיפה חלק א' – כאן!

אוכל, קדימה שטרודל

נסענו למושבה הגרמנית, למסעדת שטרודל.
אני תמיד אוהבת להגיע למושבה הגרמנית, ותמיד קשה לבחור איפה לשבת.
אני חושבת שמהיום זה יהיה הרבה פחות קשה כי מצאנו מסעדה שמגישה מטבח ערבי אותנטי, עם מנות נדיבות וטעימות. מה למשל?
למנות פתיחה אכלנו טחינה ירוקה, עגבניות מגוררות, שום קונפי ופיתות שנאפות בטאבון, גם באבאגנוש – חציל שרוף, טחינה, סילאן וקרעי עגבניות, וגם ג'בנה, מכירים?
זו גבינה ערבית עם סמנה חלוב, שמן זית, עלי זעתר ועבגניות. אחר כך נחתה על השולחן קובנייה – טרטר שייטל, בורגול, אריסה וחסה עם צנוברים, ולא נשכח את המקדוס – חצילים קטנים ממולאים.

בשלב הזה התחלתי לשבוע, אבל העיקריות הגיעו לשולחן…   שישברק, כיסוני בצק ממלואים בשר ושוחים ברוטב יוגורט עיזים עם נענע, וזה מעודן כמו שזה נשמע.
שיח אלמחשי, קישוא ממולא תבשיל בשר צנוברים ופריקה, שיפודי עראיס, מנת העראיס הכי יפה, וגם הכי טעמיה שטעמתי. עם יחס מצויין בין הבשר האיכותי לבצק.

הכוכב של הארוחה, בעיני, היה פילה בר ים שהגיע מהדייג באותו היום, אפוי בטאבון עם שמן זית ועלה זעתר ומפתול עגבניות קומפי.

לקינוח קיבלנו כנאפה גדולה ומתקתקה במידה, לילות ביירות עם הרבה פיסטוק מפנק, וגם, כמובן, שטרודל, שאולי לא קשור כל כך למטבח הערבי, אבל מי יכול לסרב לו כשהוא מגיע עם רוטב וניל מתקתק.

נעים לשבת שם, בחוץ, או בפנים, ולראות את הטבחים במטבח הפתוח והמצוחצח.
איפה? שדרות בן גוריון 39, חיפה

ועכשיו, עוד קצת  אוכל, אבל לנשמה.

מוזיאון אומנות הוא הקינוח הטוב ביותר ליום יצירתי שכזה

התערוכות החדשות במוזיאון חיפה לאמנות הן מחווה ליצירה הישראלית לדורותיה, מהקמת בצלאל ב-1906 ועד אמנות עכשווית, בתקופה הנוכחית שבה רבים מרגישים אבל ואובדן היצירה המקומית היא מקור לחוסן תרבותי.
התערוכה "בבית: משכן האהבות והחרדות", מבקשת לספק למבקרים מרחב בטוח, מרחב של יופי, שמכיל את הדברים האהובים שביתינו אוצר.   בדרך כלל נמצאים בביתנו האנשים והדברים האהובים עלינו ביותר, ותיאור פְּנים הבית מציג את כל מה שאהוב עלינו, בקומה הראשונה ישנם בתים, והמבקרים (והילדים שלהם) יכולים להגיע ולצייר את החדר/ המקום האהוב עליהם, ולהניח באחד מהבתים.
אני מאוד אהבתי את זה, וצחקתי מאוד מהילד שצייר את חדר השירותים שלו.

לתיאור פְּנים הבית מקום של כבוד בתולדות הציור. הנושא הסתמי לכאורה היה לא-פעם מצע אידיאלי להתנסות באופני הבעה ציוריים חדשים, מאחר שאינו דורש יותר מאינטימיות בין האמן, סביבתו והחפצים שבה.
אדואר ווּייאר (Édouard Vuillard), מגדולי האמנים הצרפתים של ראשית המאה ה-20, מופיע כאן עם לא פחות מעשר עבודות. פנים הבית מעולם לא נראה אומנותי יותר.  לצדו, מציגים בתערוכה חמישה אמנים ישראלים עכשוויים הבוחנים סביבות ביתיות ושאלות הנוגעות לציור עצמו. עינם הבוחנת מתבוננת בחפצים סתמיים כמו קערות מרק, שטיחים וכיסאות, ומוצאת בהם יופי, משמעות וזיכרונות.

מיינדפולנס זה כאן!

בקומה השנייה, אפשר למצוא חדר עם הרבה גלויות קטנות שתלויות על הקיר. זהו פרוייקט מקסים של הילה שפיצר, שציירה בכל בוקר, במשך חצי שעה בדיוק, את מה שרואות עיניה.
אז יש שם עציץ תלוי, וחלון שרואים בו את המזגן הכעור לש השכנים והכיור שלה שבימים מסויימים עולה על גדותיו ובימים אחרים ריק, ורק סבון הכלים עומד לידו כגביע.
זה מקסים ומרגש לראות בכל יום את הסביבה הקרובה עלינו כמרגשת ושווה התבוננות.  

באולם המרכזי של המוזיאון, מוצגת תערוכת יחיד לאמנית נטליה זורבובה. זורבובה נולדה במוסקבה ב-1975, עלתה לישראל ב-2004 וחיה ביפו.
התערוכה מוקדשת לציורי שמן גדולי ממדים של  פנים הבית של זורבובה. בכל המקומות השונים שבהם גרה, בין שהיה זה במוסקבה, בברלין או ביפו, נטליה זורבובה ציירה בעיקר את פְּנים ביתה. המבט בסביבת המגורים הוא אמצעי להסתגל אליה, ודרך הציור זורבובה מגלה את המקום.
זורבובה מצטיינת בבנייה של קומפוזיציות מורכבות בפורמטים גדולים – אולי האתגר הגדול ביותר בציור. החללים שהיא מציירת נושאים זיכרונות קטנים: מעיל שמישהו השאיר על כיסא, כביסה שממתינה לקיפול, בן הזוג עובד שעובד במחשב, ויושב מתחת לתמונה של הבת שלה.
היי, גם התמונה של הבת שלה מופיעה כאן בקיר אחר בגלריה.

קבלו משחק מגניב: גלו את התמונות שמסתתרות בתוך התמונות!
והנה עוד משחק, אבל לפני כן, פרט טרוויה מעניין: ידעתם שמבנה המוזיאון היה פעם בית ספר לבנות?
כשהפכו אותו למוזיאון, חסמו את כל החלונות כדי ליצור גלריות, ועכשיו לאט לאט פותחים אותם שוב,
שני חלונות כאלה אפשר למצוא בתערוכה של זורבובה, בהמשך לקו החמימות הבייתית, אפר להסתכל ישר למרפסת של השכנים ולרות עוד עציצים ושטיחים כמו אלה שתלויים בגלריה. אז מה המשחק? לכו לחלונות ותראו איך מה שנשקף מהם מתאים גם למה שמוצג בתוך הגלריה.

סרטונים מהביקור בגלריה ומעוד תחנות מגניבות במהלך היום, אפשר לראות באינסטגרם שלי!

יש במוזיאון עוד תערוכות שוות, אבל אשאיר לכם משהו לגלות גם לבד.

איפה? מוזיאון חיפה לאמנות, שבתאי לוי 26, חיפה
א',ג',ד'  10:00-16:00 , ה' 10:00-18:00,  ו' 10:00-14:00 , שבת : 10:00-16:00
*כל מוזיאוני חיפה פתוחים ללא תשלום למשרתי המילואים ולמשפחות שפונו מבתיהן,
תערוכת "בארי" במוזיאון העיר חיפה פתוחה ללא תשלום לכלל הציבור.

טיפליסט: שבת ישראלית חזרה, וזה אומר שאפשר לבקר במוזיאון בחינם בשבת בבוקר,
שימו לב מתי יש סיור של האוצר המוכשר ד"ר קובי בן – מאיר, ההסברים המרתקים שלו הופכים את הביקור למעניין במיוחד.

מה גילו מאחורי התמונה של נחום גוטמן? התשובה בסרטון יום כיף בחיפה חלק ב' – כאן!

ואם כבר הגעתם להדר בחיפה, אתם יכולים לקפוץ לתיאטרון חיפה ולצפות ב"סוניה", מה זה? הנה כאן!

לאיזו תחנה אתם הכי רוצים להגיע כבר?