מה הסיפור שלך? סיגל פישביין, מספרת על חברות נשים

סיפור המפגש של סיגל פישביין ושלי היה מצחיק.
לאורך כמה שבועות ספר אחד חצוף התחרה עם "אדם הלך לאיבוד" שלי על פסגת רבי המכר באפילקציית ספרי השמע "איי קאסט". הסתקרנתי לדעת יותר על הספר "מארבע יוצאת אחת" שמשחק איתי תופסת. הופתעתי לגלות שיש דמיון גדול בין הספר שכתבה סיגל לזה שאני כתבתי. בשניהם חבורת חברים (אצלי) וחברות (אצלה) יוצאת למסע בעקבות חבר אבוד (הודו אצלי, ניו יורק אצלה). כשראיתי בראיון שהסופרים שהכי השפיעו עליה הם אותם הסופרים שאני אוהבת לציין (אשכול נבו, דבורה עומר ומיכל שלו) כבר החלטתי להציע למתחרה מספר אחת שלי קפה. נפגשנו בשרונה בימים של בין לבין קורונה. מאפה. קפה. שיחת נפש. נהננו מכל רגע והבטחנו לעצמנו שניפגש גם לכתוב יחד. עד אז החלפנו ספרים. היינו חייבות לדעת ממה מתלהבים כל האחרים 🙂

מה אומר לכם, הספר שכתבה סיגל לקח אותי עד לניו יורק, וזו בחירה מצויינת, כי באמת שהייתי צריכה חופשה קלה, אפילו אם זה כדאי לרדוף אחרי חברה. מה עוד אומר, שמחה מאוד שפגשתי את סיגל, אז בואו תכירו אותה גם אתם טוב יותר:

סיגל, ספרי לי סיפור:

1.      מי הדמות הראשית בחייך?

אמיר. אנחנו יחד מגיל 18 באופן רשמי וחברים טובים מגיל 16. אנחנו יחד יותר משאנחנו לבד והוא לצדי בכל האירועים הגדולים, הקטנים, השמחים והעצובים של חיי.  

2.      מההתחלה – מה הסיפור הראשון שאת זוכרת על עצמך כילדה?

מה שאני באמת זוכרת, ולא מסיפורים, זה אותי מזדנבת אחרי אחותי הגדולה בקייטנה של החופש הגדול. למרות ששבע שנים מפרידות בינינו אני קשורה אליה מאוד עוד מילדותי וכנראה שהייתי אחות קטנה מעצבנת במיוחד.

3.      האירוע המחולל – איך התחלת לכתוב? מתי הבנת שאת רוצה להיות סופרת?

רק אחרי שהוצאתי לאור את הספר הראשון שלי, "יום חדש". במשך הרבה זמן לא חשבתי על עצמי כסופרת והאמת שאני עדיין בתהליך שאני מפנימה את זה. כילדה כתבתי יומן וסיפורים אבל כשהתבגרתי המשכתי לקרוא המון אבל כמעט ולא כתבתי (חוץ משירים קצרצרים ומכתבים). האירוע המחולל שגרם לי לחזור לכתוב היה אירוע שגרתי כביכול. לפני למעלה מעשור חזרתי מטקס יום הזיכרון בבית העלמין והרגשתי צורך לכתוב. לא יודעת בדיוק מאיפה זה הגיע, אבל כתבתי כמה עמודים על המראות והקולות של אותו יום. יום שחוזר על עצמו כל שנה ואיכשהו מרגיש אחרת ככל שמתבגרים. לימים זה הפך להיות הפרולוג של "יום חדש" ומכאן הדברים התגלגלו. לא חלמתי שזה יתגלגל לספר שאני אראה על המדפים בסטימצקי וצומת ספרים.

4.      הגיבור נתקל במכשול – ספרי על מכשול שהיה לך בדרך, איך פתרת אותו וצמחת ממנו?

וואוו… היו הרבה מכשולים, התלבטויות ומחשבות. פרוייקט ההדסטארט של "מארבע יוצאת אחת" היה אירוע מטורף, מתסכל וממלא בצורה קיצונית. את נזרקת מאדרנלין מטורף והתרגשות בבוקר של תמיכה, לדאון בערב של שממון. הרגשתי שזה קצת גדול עלי, אולי לא הגעתי לזה מספיק מוכנה אבל למזלי היו לי חברות טובות שליוו אותי בתוך הלילות המטורפים האלה ואני חושבת שבדיעבד זה היה הדבר הכי נכון עבורי.

5.      סצנה זכורה – מה תהיה הסצנה הכי זכורה וחשובה בחייך ומי תגלם אותך?

הסצנות הכי חזקות בחיים שלי היו הלידות של הילדים שלי. אני לא שונאת אף אחת מספיק בשביל שתגלם אותי בסיטואציה הזו.

 6.     מי בחייך הדמויות שגונבות את הפוקוס?

הילדים המדהימים, היפים והמוכשרים שלי. תמיד יגנבו את הפוקוס.

7.      ז'אנר – כשיכתבו את סיפור חייך באיזה ז'אנר הוא יהיה?

דרמה. אני אוהבת דרמות.

על הכתיבה:

8. מתי התחלת לכתוב?

ואיך את משלבת את הכתיבה שלך עם עבודה במשרה מלאה ובנוסף להיותך אם לשלושה ילדים?

בבית יש לי 3 ילדים (בת ושני בנים). בנוסף אני מנהלת במשרה תובענית, מאתגרת ומספקת כך שזמן כתיבה הוא לא זמן יומיומי מוגדר אלא בעיקר זמן של סופ"ש או חלונות זמן שאני מגדירה לעצמי מראש. אני אוהבת את העבודה שלי, אני אוהבת מספרים ומילים במידה שווה ואני מחלקת את הזמן שלי ביניהם. כמובן שזה לא  מתחלק במידה שווה והמספרים תמיד מקבלים את רוב הפוקוס. ככל שאני מוצאת יותר זמן לכתוב, כך אני רוצה לכתוב יותר. ככל שאני מתרחקת מהכתיבה כך קשה לי לחזור לספר אז אני משתדלת לא לתפוס מרחק, תמיד להישאר רחוקה צעד שניים ואף פעם לא יותר. זו נשמעת קלישאה, אני יודעת, אבל כשרוצים משהו מוצאים זמן. השאלה היא עד כמה רוצים ועל מה אנחנו מוכנים לוותר כדי ללכת בכל הכוח על מה שאנחנו רוצים.

9. מה הספר האהוב עליך מבין הספרים שכתבת/ הדמות שהיית רוצה להיות חברה שלה בחיים האמיתיים?

הספר האהוב עלי הוא סיפור קצר שכתבתי בשם "סבתא חילה" מתוך אוסף סיפורים "קצרים", והוא על סבתא חילה שלי ומאוד הייתי רוצה להיות קצת יותר חברה שלה. לצערי לא הספקתי כי היא נפטרה כשהייתי בת 14.

10. מאיפה את שואבת השראה לספרים שלך?

בעיקר מהחיים. תמיד הסיפור מתחיל אצלי ממשהו מאוד קרוב ואז מתפתח ויש לו חיים משל עצמו. בספר שלי אני יכולה ללכת עם דברים עד הסוף, גם כאלה שבחיים האמיתיים לא הייתי מעיזה. אני יכולה להתעלל בדמויות, כמו שבחיים אני לא אעז לעשות לאנשים, אני יכולה להעלים אותם או להחזיר דמות אהובה לחיים. יש משהו מאוד עוצמתי בשליטה הזו שכל כך חסרה לנו לפעמים בחיים.

11. איך בחרת להוציא את ספרך החדש?

הוצאתי את הספר דרך הוצאת ניב. התלבטתי מאוד אם להוציא את הספר באופן עצמאי או דרך ניב. את הספר הראשון שלי, "יום חדש", הוצאתי דרך הוצאה לאור והייתי מאוכזבת מהתהליך. הספר השני, "קצרים", הוצאתי עצמאית, אבל בשיתוף עם שתי חברות, כותבות מוכשרות כך שזו הייתה חוויה מעולה. בסופו של דבר העדפתי ליווי של ניב בהוצאה לאור של "מארבע יוצאת אחת" ואני שמחה על ההחלטה. יש כל כך הרבה החלטות בדרך וזה קל יותר כשיש עם מי להתלבט.

12.      איך צברת קהילת קוראים נאמנה ואוהבת – יש לך טיפים ליוצר המתחיל מאיפה כדאי להתחיל? 

קהילת הקוראים שלי הלכה וצמחה תוך כדי פרויקט ההדסטארט ובתהליך ההוצאה לאור של "מארבע יוצאת אחת". אני מקבלת תגובות מדהימות מאנשים שאני לא מכירה או מאנשים שמכירים אותי ולא מבינים איך הם לא ידעו את זה עלי, את העובדה שאני כותבת. הפרגון העצום שהספר מקבל והסקירות מפרגנות ממשיכות לרגש אותי. אני חושבת שזה מה שמגדיל את קהילת הקוראים שלי. אני חושבת שהטיפ הכי חשוב הוא שצריך לעבוד בזה. צריך לכתוב כל הזמן, לחשוף את הקוראים לכתיבה שלנו ולתת לקוראים לדבר בשמנו. ההמלצות של הקוראים מתגלגלות למקומות שאי אפשר לדמיין, אבל זה דורש מהסופר להיות כל הזמן מעורב ולכתוב. רוב האנשים שקראו את הספר הראשון שלי קנו גם את השני והשלישי וזה הולך ומתרחב עם הזמן. ברגע שמישהו אוהב את הספר שלך הוא ממתין לספר הבא. בשורה התחתונה – לא להפסיק לכתוב.

13.      אם לא היית סופרת היית…

תלוי מתי שואלים. כשאני צופה  בסידרה "האישה הטובה" מתחשק לי להיות עו"ד מפולפלת שתמיד מבריקה בבתי משפט. אם אני צופה ב"אנטומיה של גריי" אז אני רוצה להיות מנתחת ולהציל חיים וכשאני צופה ב" דקסטר"…. סתם… לא באמת ☺ האמת שמאוד הייתי רוצה לדעת לשיר, אבל זה לא יקרה לעולם אז אני חושבת שאני אשאר עם המספרים. אני אוהבת את העולם הפיננסי ושוק ההון. אני אוהבת את הדינמיות והאתגרים שיש בו. 

14.      מהי פינת הכתיבה האהובה עליך? 

הלוואי ויכולתי לכתוב תמיד מול הים. זה החלום אבל מבחינתי כל מקום הוא טוב, כולל על הספה בבית תוך כדי שהילדים מתרוצצים בסלון. כל מה שאני צריכה זה זמן.

15.      על מה את עובדת עכשיו?

אני כותבת את "הסיפור של אשר" – שם זמני. ספר שמתרחש בשני צירי זמן בין תוניס לישראל.
אני ממש ממש מקווה להתקדם עם הספר ולסיים אותו עד סוף השנה. זהו, הוצאתי את זה. מקווה שזה אכן ייצא לפועל.

16.    חלום מטורף וגדול שקשור ליצירה שלך (אולי אחד הקוראים יוכל לעזור…)

מתה לראות את "מארבע יוצאת אחת" על המסך. זה נראה לי תסריט מעולה.  אני מדמיינת את השחקניות שיגלמו את מיכל, גלי, רונית ונטע – זה בהחלט חלום מטורף.

17.    ציטוט שמעורר בך השראה

"בעוד 20 שנה מעכשיו אתם תהיו מאוכזבים יותר מהדברים שלא עשיתם מאשר מהדברים שעשיתם אז תסירו את הלולאות. הפליגו הרחק מהנמל הבטוח. תפסו את רוחות הסחר במפרשים שלכם. תחקרו, תחלמו, תגלו." מארק טווין. 
אני מתחברת מאוד לעניין שצריך לנסות, למרות שלפעמים הפחד מכישלון יכול לשתק. נראה לי שגרוע יותר לא לדעת מה פספסנו  מאשר להיכשל.

12.   שיר לסיום – בחרי שיר שמופיע ביוטיוב ושאת אוהבת במיוחד!

יש שיר אחד ששמעתי בלופ בכל תקופת הקורונה – "באת לי פתאום" של קרן פלס. 
אני אוהבת במיוחד את הקליפ של נשים בכל העולם מנגנות ושרות. זה מקסים בעיני ומכווצ'ץ, במיוחד בחודשים שעברנו".

קראתי את מ"ארבע ויצאת אחת" ונהניתי מכל רגע בסיפור המתח הבלשי והכל כך ישראלי הזה שמתרחש דווקא בתפאורה של ניו יורק. אהבתי את הדמויות, הזדהיתי ונהניתי לקרא על חברות אישית חזקה ומורכבת. ספר ממתק!

יש לכם חשק לקרא סיפור טוב?

לרכישת ספרה של סיגל – לחצו כאן.

לרכישת אדם הלך לאיבוד- לחצו כאן.