על חמישים נשים אמיתיות שגורמות לי להרגיש שגם אני יכולה


"אז איך את מחנכת את הבת שלך לשוויון זכויות ופמיניזם?" נתקלתי בשאלה הזאת בפוסט ברשת החברתית שהעלאתה המשוררת מיה טבת דיין.
לשאלתה, "ספרו לי האם אתן מחנכות את בנותיכן לפמיניזם? ואם כן- תנו דוגמא קונקרטית כיצד?" היו כמעט 400 תגובות. נשים כתבו שהן עושות זה בעיקר דרך דוגמא אישית, שאפשר לעשות כל מה שרק חולמות. אחרות ציינו שהן לא מקריאות ספורים שהן הנסיך מציל את הנערה…
גם אני הגבתי שם, זה מה שכתבתי באותו הרגע באופן ספונטני, "מדגישה לבתי שהיא יפה, באותה מידה שהיא חכמה ומצחיקה. כמו כן, היא יודעת שהיא חזקה, אמיצה ויכולה לעשות הכל (טוב, כל מה שבת שנתיים יכולה)", אבל השאלה המשיכה לרוץ בראשי.

כשנתקלתי בספר "אגדות אמיתיות: 50 נשים לגדול איתן בישראל", מאת שהם סמיט, היתה לי תחושה שהוא התשובה. קניתי אותו לאחיינית שלי, גל, בת העשר. בינתיים, לקחתי אותי לידי, רפרפתי בין התמונות הצבעוניות, שאיירו חמישים מאיירים שונים, ואחר כך התחלתי לקרא על כל הנשים בהנאה כל כך גדולה שלרגע חשבתי להשאיר אותו לעצמי.
50 נשים ישראליות, חוקרות, אומניות, יזמיות, טייסות, מכל הזמנים, או כמו שנכתב בהקדמה מאישה שיכלה להיות סבתא של סבתא רבא שלכן ועד אישה שהיתה יכולה להיות אמא שלכן. (במקרה שלי, בגילי! בהנחה שהספר מיועד לבני נוער).


למה אהבתי את הספר?

  1. לכל אישה מוקדש עמוד משלה, ושהם סמיט, הכותבת המוכשרת הצליחה לתמצת את הדברים הכי חשובים לעמוד האחד הזה. ממול ישנו איור צבעוני שמדגיש את אישיותה וצוייר על ידי מאייר/ת ישראלי.
  2. נשים אמיצות, גיבורות, מעוררות השראה יכולות להיות מסתבר גם צנחניות וראשות ממשלה אבל גם מעצבות אותיות, או זמרות שעושות את מה שהן אוהבות בהנאה ותוך קיום אורח חיים שמאפשר להן להיות חופשיות ושמחות.
  3. הספר מציג את העובדות כפי שהן, ללא הביקורתיות שאנחנו כל כך מורגלים בה בכל מה שקשור לתו התקן הנשי – או "איך אישה, אם, נשואה צריכה להתנהג?" על המאיירת פרידל שטרן נכתב שבחרה לא להביא ילדים כי תחושת החופש שלה היתה הדבר החשוב בחייה. בעמוד העוקב עסקו בלאה ניקל שהשאירה את ילדתה לגדול עם דודיה בקיבוץ ונסעה בכל העולם כי זה מה שעשה אותה מאושרת.

    מה, זה כל כך פשוט לעשות מה שאת אוהבת? בלי ציקצוקים והרמת גבות?
    לפחות לפי מחברות הספר זה יכול להיות ככה. זה גרם לי לחשוב שאולי הגיע הזמן להפסיק להאמין בהבניות החברתיות האלה שלפיהן אמא שמגשימה ולא תמיד מכינה שניצלים טריים בצהריים היא אמא פחות טובה, ועושה זאת כנראה על חשבונם של ילדיה. אולי אפשר גם וגם. או בכלל לא לפי הדוגמאות שניתנו כאן? מה שבטוח זה שהדרך לשפוט זאת צריכה להיות לפי השיפוט הפנימי שלנו, מה שטוב לנו ומה שאנחנו רוצות ולא על פי קריטריונים (מיושנים) שקבעה החברה.
    לא קל לכתוב ממקום של כבוד והערכה על אישה שבחרה שלא ללדת ילדים כי שמה את רצונה לחופש לפני הכל או שעזבה את ביתה בקיבוץ ולא גדלה אותה. אני לא יודעת אם החיים שלהם היו כל כך קלים ושמחים כמו בשורות הקצרות שנכתבו בספר, אבל אם כן, זה בהחלט מרגש לגלות שנשיות ואימהות יכולים לבא בכל מני פורמטים.

    ואיך זה נגמר אתן שואלות שטרן מתה כמעט בת 90 ולבקשתה אחת מחברותיה סיפרה בהלווייתה בדיחה. וללאה ניקל הוענק פרס ישראל לציור. בסוף חיה עברה לגור עם משפחתה שראתה בה סבתא מדליקה "וציירה בעמידה, בישיבה ולבסוף גם שכיבה עד יומה האחרון".


    4. התחומים שבהן עוסקות הנשים מגוונים, חלקן יגרמו לילדות קטנות (ולנשים בוגרות) להרים גבה ולשאול האם זה באמת מקצוע? מסתבר שכן, יש הרבה מקצועות מעניינים, איזוטריים, יצירתיים, מוזרים בעולם. וואלה, יש פה כמה רעיונות טובים. אז עזבו אתכם מרופאה, עורכת דין ויוטיוברית.

    5. זה עובד, אין מה לעשות, כשקוראים עוד ועוד ועוד סיפורים של נשים שהגשימו את עצמן בתחומים שהן אוהבות משתנה צורת המחשבה הצינית, ולאט לאט את מתחילה להאמין זה אפשרי. כל אחת אחת יכולה לעשות מה שגורם להיות מאושרת, ועוד להיחשב לגיבורה בגלל זה😊

    6. יש בספר הרבה ציטוטים טובים, בחרתי שלושה:

"אין זה חשוב באמת להחליט בגיל צעיר מאוד מה בדיוק אדם רוצה לעשות כאשר יגדל, חשוב הרבה יותר שתחליטו על דרך בה אתם רוצים לחיות"

— גולדה מאיר

"אני מאמינה שלשפה יש השפעה רבה על עיצוב החשיבה שלנו", חנה זמר – גם אני חושבת ככה!

"אני כמו תרנגולת שמביאה כל בוקר ביצה. אני חיבת לשבת וליצור", אהובה עוזרי. – גם אני חושבת ככה!

7. ההפתעה מבחינתי – הספר עורר בי הרבה יותר השראה ממה שציפיתי, קראתי והכרתי את הנשים האמיצות שצנחו, מרדו ולחמו אבל מצאתי עצמי מתלהבת הפעם דווקא מהמשוררות, ציירות וקריקטוריסיות שהלכו אחר ליבן. אני מרגישה שהספר מצווה אלינו, כנשים, להגשים את עצמנו ולהיות שמחות.

8. הספר מוקדש לחוה, שטעמה ראשונה מפרי עץ הדעת, וזה מעלה לפחות  אצלי חיוך. ורצון לתפוח.

9. הספר מומלץ לגיל 9 ומעלה אבל לדעתי כל אישה בכל גיל תמצא בו משהו שידבר אליה.

ומי מנהל את העולם? תענו ביחד!
ורק ביונסה!
ושוב ביחד!

ואילו ספרים על נשים חזקות אתן אוהבות?

2 מחשבות על “על חמישים נשים אמיתיות שגורמות לי להרגיש שגם אני יכולה”

  1. סיפורים לפני השינה לילדות מורדות 1 + 2 כבר יש בבית, אגדות אמיתיות בדרך אלינו.
    איזה כיף!

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה


אז... שנשאר
חברים?

רוצה עוד השראה?

טיולים שווים, טיפים לחיי יצירה וכתיבה ועוד דברים טובים למייל שלך.
מה רע?