שלושה דברים (סרט, טיול וקוסמופוליטן) שעשו לי את דצמבר ויכולים לעשות לכם את ינואר.
הראשון: סרט עם נשיקה רומנטית בדיוק בזמן לוולנטיין
בחודש הבא חל יום האהבה הבינלאומי, הוולנטיין, וזה זמן טוב להמליץ על סרט רומנטי אבל לא סכרני, קיטשי במידה הנכונה, שראיתי לאחרונה. זהו סיפורם של אלכס ורוזי, הידידים הכי טובים מגיל שבע שחוו ביחד את כל הדברים הכי טובים ורעים בילדות, עד שגדלו להיות בבואה יפה ופוטוגנית האחד של השנייה. בגיל הנעורים, בעודם גובהים ומאמצים תסרוקות מחמיאות, מינוס הופעת חצ'קונים על הפנים (מתבגרים הוליוודים, בכל זאת), העניינים מסתבכים. בעוד שהוא רואה אותה פתאום באור שונה היא מסנוורת מאחר ולא מבחינה בו, וכשהיא כבר בעניין הוא לא בתמונה. הם נאלצים להיפרד כשאלכס נוסע לחו"ל ללימודי רפואה ואילו רוזי מתמודדת עם השלכותיה של הפתעה…
הסרט מותח וכייפי, הסוף אינו צפוי כמקובל בז'אנר, הרבה חתיכים ונשים יפות פוקדים את המסך, והכי חשוב, במיוחד למצב רוח אוהב במיוחד – הסרט מסתיים באחת הנשיקות הכי רומנטיות שיצא לי לראות על המסך בזמן האחרון. מומלץ באהבה.
**
השני: מסלול טיול שנפתח לשדה של אושר
אחרי שבועיים של מזג אוויר אפרורי נפשי חשקה בקצת צבע. יצא טוב שקבוצת חברים טובים קבעה טיול לשבת לחורבת כרך ונחל רקפת שבכרמל. בדרך כלל אני לא ממש מתרגשת לטייל בכרמל. תמיד אני מרגישה שהייתי בכל המסלולים שם לא פעם ולא פעמיים. לכן הופתעתי לגלות שאיני זוכרת את המסלול שבו פסעו רגליי, ושהוא ממש מוצלח. הסיבה לדעתי היא שמדובר במסלול שאינו מעגלי, והוא מצריך עוד חברים ומכונית שתחכה בצד השני.
המסלול יפהפייה וכולל הליכה בנחל, טיפוס מצוק קטן עם יתדות ושדה רחב ידיים שנפתח פתאום בהפתעה אחרי הליכה במשעול צר. חלקת האדמה הירוקה שנפרסה תחת שמיים כחולים גרמה לכולנו אושר לא מוסבר. זה היה כמעט קוסמי, כי ברגע שהשדה זרוע הפרחים הצבעוניים נגלה כל בעיה טיפשית פרחה לה. ממש יכולתי לראות איך חיוכים גדולים מוחקים קמטים של מחשבה וספקות מפניהם של חבריי. שדות של פרחים הם הציפרלקס של הטבע. זה בא בלי אריזה וזה חינם.
מה עוד? נסענו לעוספיה לארוחה דרוזית טעימה שכללה מנסף (פיתה שעליה מונח אורז מתובל ובשר), סלט טבולה רענן ולקינוח כנאפה מתוק וטרי עד כדי כך שגבינתו נזלה על המזלג, מה שהשאיר לכולנו חיוך מנומנם על השפתיים כל הדרך הביתה וגם עוד קצת.
***
השלישי: ערב בנות, אופנה שנויה במחלוקת וקוסמופוליטן
לאחרונה יצא לי לצפות בבינג' חסר תקדים של הסדרה סקס והעיר גדולה. זה עשה לי חשק לצפות גם בסרט.
הסדרה אלמותית, שנונה וחכמה בעיני. הסרט קצת פחוד. הוליוודי כזה… חמוד. אבל העוקץ מעט נעלם. האופנה עדיין מגניבה. חוץ מהפרח המוגזם מדי (אבל נדמה לי שתמיד הוא היה מוגזם מדי). לא יודעת אם זה אומר שאוונגרד נשאר אוונגרד או שבסוף 2019, זה עדיין אופנתי להתלבש כמו ב2008… אולי 2020 תסדר את המצב. בכל אופן, בא לי על חגורת הניטים של קארי.
אילה החליטה להישאר ערה, אבל עצמה עיניים בקטעים של סמנתה.
אז היה קוסמופוליטן, שהיה ממש טעים. מתכון שחברה המציאה וכלל וודקה, מיץ תפוזים ומיץ חמוציות. אני לא אוהבת אלכוהול אבל את הקוקטייל הזה שכלל בעיקר מיץ אם נודה על האמת והוגש בכוס גבוהה – חיבבתי מאוד. אז מה חשבתי? ביג קטן. קארי לא היתה צריכה להתחתן איתו. בדובאיי הן יותר פמיניסטיות? ואיך האופנה?
החלטנו שפעם הבאה הקוסמופוליטן יצוות כהלכה עם שמלה ועקבים. או פיג'מה. כנראה שוב פיג'מה. אולי שמלת סריג מחבקת… כשכולנו נצליח לקבוע בלו"ז – יגיע הסרט השני בסדרה. עניין של שבוע, שבועיים, חודש, שנתיים.
זו היתה השלישייה שלי שסגרה את חודש דצמבר 2019 ופתחה את שנת 2020, ומה היתה השלישייה שלכם?
אשמח לשמוע המלצה והשראה לפעם הבאה.
