טיוליסט

נכנסתי דרך דלת עם משקוף שנצבע דם (בסדר, זה כנראה היה גואש, אבל האפקט היה ברור…) וכבר אז הבנתי, יש

לפעמים כל מה שמתחשק זו עצירה קצרה בשגרה העמוסה, טיול פשוט, נגיש וקליל עם איזה קפה ליד.בשנתיים האחרונות מצאתי הרבה

יש משהו כמעט מרדני בלצאת לטיול באמצע החורף. בזמן שאחרים מחפשים עוד שכבה, עוד שמיכה, עוד תירוץ להישאר בבית –

סיורי עששיות, פיצה בטאבון בחצרות כפריות, נרות מקומיים שנוצקים בידיים אוהבות, חפירות ארכיאולוגיות, ומפגשים שחושפים מסורות עתיקות – כל הקסם

יש מקומות שלא מתכננים אליהם – פשוט פונים בפנייה הלא צפויה, בין כמה ברושים, ופתאום… בום. שקט. מים. שקנאים.ככה הרגשתי