לול חוגגת שנה.
ואני חוגגת שנה כאמא.
הדבר הכי מפתיע בשנה הזאת, והיו הרבה, זה הגילוי איזה אמא נהייתי. לא כמו שתיארתי לעצמי.
זה טוב? זה רע? ככה זה, וזה מה שיש. אגב, זו גם מסקנה לחיי היום יום כהורה.
חוצמזה, כמו שהתינוקת שלי משתנה ומתפתחת מיום ליום, ככה גם אני, יחד איתה. כאחת שלא מאוד אוהבת שינויים, זה שיעור מעניין. מחר יהיה שונה מהיום, ובעוד חודש, זה יהיה עולם אחר לגמרי, אז חבל לבזבז את הזנן על מאבקים חסרי טעם…
אז איזו אמא אני? מתפעלת, זורמת, מלמדת, משחקת, מניקה, מעניקה, די צמודה, נותנת לנסות, ליפול, להצליח, לא קשוחה, קשובה, רכה, מפנקת, עייפה, אוהבת.
ומה אני לא? לא מצליחה להגדיר חוקים ומסגרות, לא אסרטיבית, לא מנהלת אותה (נראה לי שהיא, וסדר יומה מנהלים אותי).
אז לא דמיינתי את עצמי בדיוק ככה, אבל זה גם לא מאוד שונה אם נאמר את האמת. תמיד פחדתי להיות מהאמהות הצעירות האלה שמאבדות את עצמן. אז אני שמחה שכעבור שנה, אני עדיין זוכרת את עצמי מלפני, את מה שהיה חשוב לי, וממשיכה לפעול למען החלומות שלי, רק בצורה ממוקדת יותר.
זו אולי הציפייה הכי גדולה שהייתה לי מעצמי כאמא, להמשיך להיות קודם כל עדי. למרות שזה רק עוד סעיף ברשימה, הסעיף הזה בשבילי הוא עולם ומלואו.
ולידו, הכל מתגמד, ובשבילו בין היתר הפכתי להיות האמא שאני.
יחסים הם משא ומתן, וגם אני וביתי מספרות זו לזו על הצרכים הגדולים ביותר שלנו, ואז אנחנו עוזרות זו לזו לממש אותם.
אז אני נותנת לה אותי, ביום ובלילה, ומקריבה לילות חסרות שינה, או ימים חסרי פרטיות ונשימה עמוקה, אבל זה מה שהיא צריכה, ובתמורה היא נותנת לי את שאני צריכה ועוד הרבה הרבה יותר.
את הדברים האלה כתבתי ערב אחד, כשהיא נרדמה עלי, תוך כדי הנקה, אחרי שניסיתי להניח אותה כדי לאכול לזניה ללא הצלחה. תום הגיש לי את התבשיל החם והמגרה מעל הראש שלה, ואני רק צעקתי עליו בשקט, "למה סכין? אתה לא רואה שיש לי רק יד אחת?".
יכולתי להוריד אותה ולשים אותה בצד, אבל היא נפלה על האף, וכואב לה, אז מגיע לה קצת חיבוק, לא?
ומחר יהיה תירוץ אחר.. אני כבר יודעת.. כזו אני קצת משוגעת..
נו, היא רק בת שנה. עוד מעט כבר לא תירדם עלי בהנקה. כרגע זה מה שהיא צריכה.
בלתי אפשרי לסיים את הסיכום הזה של מי אני בתור אמא, כלומר בינתיים, בשנה הראשונה, כי זה בטח ישתנה… בלי לומר, מי אני כבת למשפחה הכי נפלאה בעולם, שתומכת בי, ומאפשרת לי להיות האמא שאני. ובמיוחד, תודה לך, אמא שלי.
אז איזה אמא אני? אמא לתינוקת הזאת שלי. בזכותה אני בדיוק האמא שאני.
יומולדת שמח בייבי לול.
מאחלת לנסיכה הקסומה שלי שתמשיך לראות את העולם כמו לונה פארק ענק, להתרגש מכל כלבלב וחתול רחוב, לצחוק בטירוף מאפצ'י מזדמן, לחייך לזרים ולזכות בחיוכים בתמורה. שיהיה לה ביטחון ותקווה לגדול להיות כל מה שתרצה. שתקבל כל הזמן מחמאות ואהבה, ותוכל להעניק אותן מכל הלב בחזרה.
שתישאר קרוב אלי ותזכיר גם לי לנהוג כמוה.
❤
