אחרי הרבה זמן שלא כתבתי פה פוסט אישי, מצאתי סיבה טובה. או אולי 35 סיבות 🙂
זה הולך ככה… אני בת 35. בשבוע 35 להריון, ואוחזת בידי את ספרי החדש, "35". נחמד סך הכל.
עכשיו אפשר לגלות שזה היה הריון כפול. לא, לא תאומים. אבל כפול.
ככה הרגשתי אי שם בחודשים אפריל ומאי כשעוד לא ממש סיפרתי לעולם על הבייבי המתפתח ברחם, אבל עבדתי במרץ על הספר שבער לי בבטן, ורצה לצאת לעולם.
ביום הולדתי היה התאריך המשוער שלו, והוא גם דייק, טוב, אני דייקתי. חבל שעם תינוקות אמיתיים זה לא עובד ככה…
הספר 35! הצצה אל מאחורי הקלעים – איך הוצאתי לבד את ספרי השני?
האמת היא שהיה לי טוב לעבוד על הפרויקט הזה, להתעסק במשהו אחר. חודשי ההיריון הראשונים יכולים להיות מלאים באי וודאות, לחצים ומחשבות טורדות. גם למי שלא סובלת מחרדות מיותרות – זו מן תקופה כזו שבה את מוצאת עצמך חרדתית מהרגיל. לא ממש סיפרתי על זה, ואולי יום אחד עוד אעשה זאת, אבל לפני ההיריון הזה עברתי הפלה שסחפה וחשפה אותי לתהליך של הרבה מחשבות והתפתחות אישית… הבנתי כמה היריון שמסתיים בבייבי בוכה הוא לא מובן מאליו. לפעמים רק האמא בוכה.
אז הפעם, העדפתי לשמור לעצמי, וגם להתעסק בדברים אחרים אם אפשר. והספר איפשר זאת, לגמרי… אבל לא בגלל זה הוא יצא במועד זה. החלום להוציא לאור אסופת שירים וסיפורים לכבוד יום הולדתי ה-35 התבשלה אצלי על אש קטנה כבר שנתיים או יותר… אבל המועד של יום ההולדת שיצא במהלך ההיריון היה מיוחד. הרגשתי שאני חווה שני הריונות. וכן, אני יודעת שהאנלוגיה של יציאת ספר לאור ולידה היא בעייתית (במיוחד אצל גברים אם נודה באמת – כי לא ניסיתם ואתם לא יודעים!), אבל אני, בדברים מסוימים די מסכימה איתה. הספרים שלי הם הבייביז שלי. דגרתי עליהם במשך חודשים, טיפחתי אותם, השקעתי בהם את נפשי ואת גופי (ותודה למסאז'יסטיות שהביאוני עד הלום). אני אוהבת אותם מאוד. וזורחת מאושר כשמחמיאים לי עליהם. מבינים את ההשוואה? 😊
השבוע, כשהספר חוגג חודש וחצי להיוולדו, אני כבר בשבוע 35 להריון.
גודל העובר הוא כדלורית גדולה. איזה ירק מצחיק. בשם, בצורה. דלורית. הרבה יותר מאשר כרובית של יהונתן גפן…
אני מתחילה לנקות שולחן, לסגור קצוות. עוד כתבה ועוד פוסט לבלוג, ועוד אחד.
בוחרת בקפידה פרויקטים שאני יכולה להתחייב אליהם כעת כי עוד מעט…
לפני כמה ימים הצטלמנו בצילום משפחתי שיבשר לעולם שאנחנו מצפים:
הנה ה"לפני":
ועכשיו ה"אחרי":
אילה מאוד מצפה. אנחנו גם, אבל גם קצת חוששים.
אנחנו מוכנים בכלל להיות הורים לשתיים? כנראה שעוד מעט נגלה!
שבוע 35.
גיל 35.
עם הספר 35 (לרגעי קסם מובטחים, הזמינו אותו – כאן!).
סבבי סך הכל 🙂
לסיום, עוד כמה תמונות של מאחורי הקלעים והאבטיחים:
