מה עובר על סופרת בשנה הראשונה לצאת ספרה לאור?

אני (כמעט) לא מאמינה ש"אדם הלך לאיבוד", ספר הביכורים שלי בן שנה היום.
הוא נולד בדפוס קורדובה שבחולון.
יום רביעי ה- 9.12.2020
כ"ג בכסלו תשפ"א
משקל: 340 גרם
אפגר: 10
מזל: טוב!

"אדם הלך לאיבוד" יצא לאור בחג חנוכה, ומילא את חיי באור גדול. נשמע קצת דרמטי, אה?
אבל ככה זה ולכן החלטתי לחגוג לו יום הולדת ולהקדיש כמה מחשבות למסע הזה.

אז מה קרה בשנה האחרונה?

האמת שהכל התחיל קצת לפני… כשהוצאתי את כתב ידי ששכב במגירה או למעשה במיילים מפוזרים שנים רבות, רק כדי לגלות שיש לי עוד הרבה עבודה… ערכתי את מילותיי ומשפטיי לדעת, עד שכל פסיק וכל צ'ופצ'יק של צ'אי – ישבו במקום הנכון.

עבדתי עם עורך, למדתי קורסים וקראתי ספרים על כתיבה – כדי לדייק את הספר שלי, ולהפוך אותו להכי טוב שאני יכולה. אחר כך הגיע שלב קוראי הבטא, רעות אסתר פנקוס המדהימה והחכמה, ואיציק חדד הסופר, החבר, הסכימו לקרוא ולהעיר ולהאיר.
בכל פעם שרעות כתבה לי שכבר רצתה לישון אבל לא יכלה לעצור והמשיכה לעוד פרק או שהתפוצצה מצחוק באיזו נקודה, בכל פעם שאיציק נתן הערה מדוייקת ומרחיבת דעת – הרגשתי הרבה יותר מוכנה להוציא את הספר לאור. ופתאום זה היה בוער! ולא רציתי לשלוח שוב את כתב היד להוצאות הספרים (שלחתי אותו פעם מזמן לפני כל מסע העריכה הזה), החלטתי ללכת על הוצאה עצמית ומימון המון, אולי לא בדיוק הלכתי, יותר קפצתי למים העמוקים בקפיצת ראש… זו כשלעצמה היתה רכבת הרים מטורפת, במהלך הנסיעה הצטרפו עוד ועוד אנשים לקרון שלי, וכל פעם שעלינו גבוה גבוה הם רקדו יחד איתי.

ואז עימוד. והגהה. וכריכה (מה יהיה בכריכה? איך בוחרים? תמונה או איור?) בסוף בחרתי בגילי דוד הכה מוכשרת לאייר את הכריכה. את הקנקן הכי מהמם. ועוד ועוד דברים קטנים ומעט אפורים שקדמו ל9.12.2020 – היום בו החזקתי ביד את התוצאה הסופית. ומהרגע הזה התחילה השנה המיוחדת בחיי. לרגעים נדמה לי שהיו אלה שלוש שנים לפחות, לרגעים חודשיים.
למדתי המון.
התקשיתי.
נפלתי.
קמתי.
עפתי גבוה.
צנחתי.
רקדתי משמחה.
ושוב.
ושוב. ושוב.

היו הרבה הפתעות בדרך

היו הפתעות משמחות בדרך. למשל, הטלפון מאייקאסט (סטוריטל היום) להקליט את אדם ולהיות ספר שמע, וזה שמעט זמן אחרי שעלה הוא כבר היה בראש טבלת הנשמעים. רוצים לשמוע את אדם בגירסת האודיו? יש לכם שבועיים בחינם!
היתה כתבת שער מפרגנת בעיתון מקומי.

במסע הזה גם פגשתי המון אנשים נפלאים, שאיתם נהלתי שיחות מרתקות – שלא היו יכולות לקרות בלי ש"אדם הלך לאיבוד" יצא לאור. אנשים שאניכה שמחה שנכנסו לחיי, ומספקים לי השראה משמחת. ובעיקר… מלא תגובות מרגשות ממי שקראו את ספרי, שכל אחת מהן הפתיעה אותי, וגרמה לליבי לקפוץ מאושר בקרבי. רגעים קטנים של אושר זה בדיוק זה. היו עוד דברים. הנה כאן. אבל כרגע אסיים ואומר שהפרוייקט הזה של הוצאת ספר הביכורים שלי היה אולי הדבר המאתגר שעשיתי. לכן גם מתחשק לי עכשיו לחגוג לו. לחגוג לי. לחגוג עם כל מי שהצטרף עליי למסע המיוחד הזה.
תודה לכם. בלעדיכם זה לא היה אותו דבר!

כאן רוכשים את הספר!

לפוסט השני בחגיגות היומולדת לאדם הלך לאיבוד: מצעד ההמלצות שהכי אהבתי >>

לפוסט השלישי בחגיגות היומולדת לאדם הלך לאיבוד: מחשבות ושאלות על מהי הצלחה >>