ריטריט נשי – מעגל מכשפות טובות

גיליתי שיש עולם מקביל לעולם שבו אני חיה. הארי פוטר גילה שהעולם שהוא מכיר, זה של המוגלגים, הוא טוב ויפה, אבל יש גם עולם שמלא בקוסמים. אני גיליתי עולם של מכשפות – והן מלהיבות יותר מסתם קוסמים, תנו לי לומר לכם. הכל התחיל כשהציעו לי לסקר "ריטריט נשים – מתחברות למקור" לבלוג הזה. בהזמנה נכתב שזו הולכת להיות סדנה בנושא מיניות נשית ושאמניזם, "להעמקת החיבור לעונג הנשי והגדלת ארגז הכלים לחוויה הנשית המלאה. סדנה מעשירה אשר תכניס לחייכן עושר פנימי וזוגי רב, ותחולל מהפכה בדרך בה אתן חוות מיניות, זוגיות, אינטימיות ותקשורת זוגית ופנימית". נשמע מעניין, ואני בחורה סקרנית אז הסכמתי. בעיקר כשהבטיחו שאוכל לנער מעלי את השגרה, להתעורר ולגלות את מקור העוצמה, היופי, העונג והחוכמה שלי.

עניין של מזל וקורטוב התמסרות

אז הגעתי לגליל המערבי. כבישים מפותלים, נוף ירוק, שקט ותחושת שלווה.
מול החדר שבו הנחתי את התיק שלי על אחת המיטות ראיתי שולחן, עליו פרוסה חבילת קלפים. לקחתי קלף שעשה לי קווץ' בלב.
"מה יש לך?", שאלתי את עצמי, ממתי את אחת שמתרגשת מקלפים עם ציורים של אבני מזל וקריסטלים שמבשרים על "לידה מחדש". אבל מה לעשות, הרגשתי שהמילים דיברו אלי. אפילו בדקתי אם כל הקלפים בחפיסה מבטיחים את אותן ההבטחות היפות, אך המאתגרות שהובטחו לי. לא. זה עניין של מזל. ואני הרגשתי שעליי להתמסר כל כולי לחוויה הזאת. החדשה, הלא מוכרת.

• 

יומיים וחצי בילינו יחד, שלושים נשים, לא כולל את הצוות הגדול שהגיע לעזור ולתמוך. בסיום הרגשנו שאנחנו מכירות כל החיים. דיברנו על חיבור לטבע, חכמת הגוף הנשי, העצמת הנשיות (שאינה דווקא הדבר הראשון שעולה לכם לראש, זה יכול להתבטא לעיתים גם באמירת "לא" אסרטיבית. הכנו קמע לזימון חלומות טובים, כתבנו מהלב, למדנו על נקודות של עונג, חווינו סדנת ריברסינג – נשימה מעגלית.

את התכנים המעניינים בריטריט העבירו בכישרון טל רומן ושיר רבאד. השתיים היו נפלאות כל אחת בדרכה והשלימו זו את זו. טל נתנה הרבה מידע, טיפים ודוגמאות מעשיות, שכלתנית וקוהרנטית וגם רגישה ומלאת שליחות. שיר, שמגיעה מחקר דתות, הכניסה אותנו לעולם השמאניזם, בעזרת טקסים, קמעות, ותפילות, היא הביאה את גופה ונפשה והייתה תמיד מאוד נגישה. השילוב היה עוצמתי. בהנהגת השתיים ועוד נשים מדהימות שהיו חלק מהצוות המלווה נוצרה תחושת קסם חמקמקה. אם אנסה להסביר לכם את התחושה אומר שהיתה זו אהבה. אני יודעת, זה נשמע קיטשי להחריד. אבל ככה אני הרגשתי בחברתן של אותן נשים זרות, יפות ואמיצות מכל הגילאים שהגיעו ללמוד ולהקשיב, לחבק כשצריך, לומר מילה טובה זו לזו.

מעגל של אהבה

בשיאו של הערב השני קיימנו סדנה של התפשטות ממנהגים ואמונות שכבר לא משרתים אותנו. תוך כדי השלנו גם את הבגדים. הבטחתי לעצמי מראש – בסדנה הזו את לא תשתתפי, וזה בסדר. אישה אחת ועוד אחת פשטה את בגדיה והצהירה שמהיום תסיר שנים של חוסר שביעות רצון בגלל משקל עודף, שמהיום תאהב את גופה, גם אם חוותה פגיעות מיניות שהרחיקו אותה ממנו. בכל רגע נחשפו עוד ועוד סיפורים שהשאירו אותי פעורת פה מהאומץ והכנות שהתגלו בחדר. פתאום העירום הפיזי כבר לא היה העניין מול ההתפשטות הנפשית. עוד אישה צעירה זרקה שמלה על השטיח, ואחר כך פרצה ללב המעגל בצעדי ריקוד שובבים וזכתה למחיאות כפיים מהחברות. למרות דפיקות הלב המואצות גיליתי פתאום שהתחשק לי להצטרף לחגיגה. השילתי מעליי חוסר ביטחון וקטנות אמונה, והרגשתי טוב עם עצמי. ואיתן.

• 

איפה פוגשים מכשפות טובות?

"נשים נשים שק של נחשים?" אמר פעם מישהו, בטוח שאמר. בטוח שהיה גבר. מסכן, וודאי לא ידע שאחוות נשים אמיתית היא רכה, מחבקת ונעימה. מרפאת אפילו. הסדנאות היו מעניינות ומעשירות, אך לפעמים דווקא ההפסקות נתנו לי את התחושה הנעימה כל כך בלב. שיחות מלב אל לב עם אישה מבוגרת ממני בעשור שלימדה אותי מה עזר לה כשהיתה בנקודה שבה אני נמצאת היום, והקשבה כנה לאישה צעירה ממני שמבקשת לפרוק משהו מעל ליבה, יוגה משותפת על הבוקר עם חברה לפני שמתחיל הלו"ז.

המדורה שקיימנו תחת ירח בערב השני צרבה בראשי תמונות של עוצמה נשית חסרת רסן שלא יכולתי אפילו לדמיין לפני. חבורת נשים – מכשפות שרו ורקדו מסביב לאש והיו הן עצמן גדולות ויפות. אחת הנשים הנהיגה שירה על תוף גדול, שרה בהתפרצות שמחה, צחקה בקול גדול, אך פתאום – השתתקה. אמרה שלא נעים לה ככה לגנוב את הבמה. היא התכנסה בתוכה, קולה נסדק. האחרות עודדו אותה להמשיך, אמרו לה שהן אוהבות לשמוע אותה שרה. הסתכלתי עליה, כשהזדקפה שוב עם חיוך על הפנים והבנתי, כשאנחנו זורחות אנחנו לא לוקחות את האור לאחרות, אנחנו עוזרות להן ללמוד להאיר חזק את האור שלהן.

ריטריט נשי- צידה לדרך

לקחתי איתי כצידה לדרך את "שירת העשבים" של רבי נחמן. שיר ביקשה שנתפלל על הטוב ועל מה שאנו רוצות עת שאנחנו יושבות מוקפות בטבע, העשבים ירקדו איתנו ברוח ויענו לנו. חברה שלי, פסיכולוגית קלינית, אמרה שזה נשמע כמו משהו שיזכה אדם בכרטיס כניסה לבית משוגעים. אני נהניתי לדבר עם עלוות העצים והעשבים. אולי אני קצת משוגעת. אולי זה טוב. חוצמזה, חלק מסודות שלמדתי יכנסו לספר הבא שלי, "31 ימים לאושר", ואם זה לא אומר שהושפעתי אני לא יודעת מה כן 🙂

ולמה התכוונתי שישנו עולם מקביל לעולם שבו אני חיה, ואותו מכירה. מסתבר שבכל סוף שבוע ישנם ריטריטים מגניבים שעוסקים בהתפתחות אישית, מוזיקה או יוגה. ואני שדווקא מתחברת לתחומים האלו לא הכרתי את זה. לטל רומן יש כאמור בשיתוף עם שיר את הריטריט הנשי הזה "מתחברות למקור", ובנוסף הדרכת כלות אלטרטיבית, סדנאות מיניות, שמאניזם וריטריטים. אני, אם עוד לא הובן, מאוד התחברתי לקונספט. שלושה ימים של התנתקות מהמוכר, למען שקט, שלווה, למידה. נוף יפה, אנשים טובים. זה בטח לא יהיה הריטריט האחרון שלי.
לסיכום: בשלושה ימים גיליתי את הכוח שלי בתוך שבט מכשפות טובות.

• 

את צלמת הנהדרת שירה אמר ינתן להשיג כאן: shiraa567@gmail.com.

ומה חשבתם אתן? הייתן מצטרפות למעגל של מכשפות טובות?