אפשרויות נפתחות – להתחבר שוב לעצמך

בשנה האחרונה יחד עם פתיחת העסק שלי ותחילת דרכי כעצמאית, מגפת קורונה עולמית, הורות צעירה ומשבר גוף – נפש קטן התחלתי דרך בהתפתחות רוחנית.
מה אומר שילוב המילים השחוק הזה? בעיקר שהתחלתי להתקרב לעצמי, לא לפעול על אוטומט, לשאול את עצמי מי אני ומה אני רוצה? מה חשוב לי?
עם מי נעים לבלות, מי אני שואפת להיות כשאהיה גדולה וכו'… מעניין החקר העצמי הזה, בעקבותיו התחלתי להשקיע יותר בתחביבים ישנים וחדשים: תרגול יוגה יומי, ציור, ריקוד, כתיבה בדפי בוקר, שימת לב לרשימת הודיות יומית והרבה טיולים וטבע.
דבר אחד שעוד לא התנסיתי בו בביתי זה פתיחה בקלפים ושימוש במנטרות יומיות.

פתיחה בקלפים.
גם אתם חושבים ישר על מכשפה או מגדת עתידות עטורת ציפורניים ארוכות שיושבת בחדרון חשוך בדרום תל אביב, מעליה שרשרת מנורות אווירה שקנתה באלי אקספרס?

ואולי לא? בכל זאת בסדנאות וריטרטים שבהם השתתפתי תמיד היו קלפים שמשכו את תשומת ליבי בצבעוניות משמחת, במסרים אופטימיים או חכמים. גם אצל חברה תמיד מצאתי עצמי מושיטה יד כדי לערבב את החפיסה שעל השולחן ולבחור לי קלף עם מסר יומי. התחשק לי לקנות לעצמי קלפים, להתנסות בהם בימים שבהם אני קמה עם שאלה או סתם רצון להעמיק במחשבותיי. הבנתי, הקלף, או המסר שעולה ממנו יפורש אחרת אצל כל מי שירים אותו. הוא רק הזמנה למחשבה חדשה, לחישוב מסלול, להשראה.

אפשרויות נפתחות

ואז, בדרך קסם, או קארמה או סתם צירוף מקרים נוצר קשר בין טלי ויטנברג וביני. התכתבנו על הבלוג שלי ועל הקלפים שלה, וכמה ימים אחר כך שליח עם חיוך הגיש לי חבילה.
"עוד רגע יפתחו לך אפשרויות…" היה כתוב על הקרטון. נשמע מבטיח. מיד פתחתי את החבילה המהממת ומלאת הנצנצים המשמחים.

בפנים נחו קלפים, חוברת הסבר ושני פנקסים לשימוש יומי במנטרות מעצימות. הקלפים מאוד יפים, דמויות מקסימות ונשיות בצבעי פסטל נעימים נחתו בידי ומיד גרמו לי לערבב, ללטף לבחור. בחוברת הנלוות גיליתי שיש כמה סוגי פריסות שלפיהן מומלץ לשאול שאלה ולבחור קלף. יש גם הנחייה מסודרת איך לשאול שאלה בצורה שתטיב איתך ותיתן לך תשובה שתקדם אותך.

בפנקסים נשאלת כל יום שאלה מרחיבת תודעה, "מה אפשרי עבורי כאשר אני מאפשרת לדברים להיות כפי שהם", או "אני מוכנה לקבל עזרה מהיקום", "אני מפסיקה להתאמץ".
שווה לנסות אמרתי לעצמי ושכחתי מזה לכמה ימים עד שכעבור שבוע קמתי בבוקר טרודה. הראש שאל שאלות, "אכל סרטים", מה אם ואם ואז מה…

במקום להתחבט בכל זה חצי יום כמו שאני עושה בדרך כלל ניגשתי לקלפים ובחרתי ארבעה קלפים, לפי פריסה מומלצת.
בהתחלה הבטתי בקלפים בהתנגדות במשך דקה או שתיים. אבל אז, במקום לאסוף אותם בחזרה החלטתי לנסות להבין איזה מסר נשלח אליי. שוב, לא מדובר כאן באיזה אמת אבסולוטית, בסופו של דבר אני מנתחת את המסר לפי הכלים שכבר יש לי, ובכל זאת, זה פותח את הראש ואת המחשבה להסתכל על דברים קצת אחרת.

"תפסיקי לכעוס ותתחילים להעז", היו המסרים שקיבלתי, "חייכי לעצמך במראה" ו"גם יש לך בחירה!"
הנה בתוך רגעים קצרים היתה לי תחושה חמימה ונעימה בבטן, וזה לא רק בגלל התה שלגמתי.
קיבלתי תשובה מעצמי לעצמי. כזו שהייתי מרוצה איתה, שגרמה לי להסתכל על העולם בצורה שונה, הערכתי את עצמי קצת יותר, חמלתי, חייכתי.
בעיקר הייתי גאה שקיצרתי את המשברון שלי, במקום לאכול סרטים במשך חצי יום, או שבוע, פתרתי אותו עוד לפני שסיימתי ללגום את התה של הבוקר.

מסתבר שזו בדיוק היתה הכוונה של טלי שייצרה אותם, "הקלפים נועדו לאפשר לך למצוא את הקול הפנימי שלך ואת האמת שלך כאשר את בדילמה או בסערת רגשות,
ואת יכולה לנתח איתם מצבים מורכבים." וזה באמת מצליח לה. וזה בעיני סוג של קסם. החלטתי לשאול את טלי המקסימה כמה שאלות:

ידיעה פנימית שהיתה בתוכי

איך הגיע הרעיון ליצור את הפתקים והקלפים האלה, שעוזרים ומשמחים המון נשים?
"הפתקים נוצרו מדברים שהייתי כותבת על פתקים למטופלות שלי בקליניקה. ראיתי שזה עוזר והחלטתי לעשות את זה בצורה מסודרת. לא תכננתי להדפיס בכמויות כאלה… והקלפים, הם בעיני פיתרון נחמד לתהליך קצר עם עצמך מחוץ לקליניקה. זה במקום לעשות שיחה שלמה עם מטפלת. הכח הכי חזק זה כשאת פותחת ואומרת ידעתי!
זו ידיעה פנימית שהיתה בתוכי אבל לא היתה זמינה לי".

ואיך השימוש בערכה שיצרת בא אצלך לידי ביטוי ביום יום?
"אני פותחת קלפים ופנקסים מעט מאוד. אני לא אוהבת שאנשים נותנים לקלפים את ההובלה בחיים שלהם, אני אוהבת להוציא קלף במקום שמאוד רוצה להתחבר לעצמו.
כשאני מעורפלת לעצמי או כשאני צריכה חיזוק שאני בדרך הנכונה. או זוית ראייה יותר גבוהה, או השראה".

עברת בין עולם ההייטק והפסיכומטרי לעולם רוחני, איך קרה המעבר הזה?
"יום אחד הרגשתי שאני כבר לא מסוגלת לעבוד במקומות האלה, תמיד האנשים היו כלי שרת לטובת הארגון. הרגשתי שאני חייבת להיות לטובת האנשים והדרך שלהם.
פסיכומטרי זה מבחן אכזרי. אני בכלל לא חושבת שכולם צריכים לעשות אותו. הרבה חברים שלי לא נזקקו לו בכלל והם מאוד מצליחים."

תמיד חשוב להקיף את עצמך באנשים הנכונים…
"אני מוקפת באנשים טובים שהולכים עם הלב."

מה זה בעצם להקשיב ללב?
"עזבתי קריירה בטוחה בתחום הפסיכומטרי לטובת עבודת אחרת באירגונים ואז גם אותה עזבתי לטובת עצמאות. למדתי ייעוץ קבוצות, אימון בקואצ' מי, וליוויתי מנהלים.
תמיד ידעתי מה אני רוצה ופשוט הלכתי על זה. יש לי שיטה: אני לא מסתכלת לצדדים, לא שואלת מה אחרים עושים. מתעלמת טוטאלית ממה שקורה בחוץ.
אני שואלת את עצמי באותנטיות מה אני רוצה להגיד, ועושה."

וכשאת לא יודעת מה את רוצה?
"יש מצבים כאלה. כל עוד אין בהירות אין בהירות אין בהירות מתישהו היא תגיע."

ואולי לרגעים כאלה היא המציאה את הקלפים שלה, ובכל זאת היא מבקשת לסייג, "הקלפים הם רק כלי עזר, זו טעות ללכת עם הקלפים ולא בעקבות הלב והשכל והאינטואיציה".

מה קורה אם הקלפים לא עובדים לי?
"צריך להתייחס אליהם בערבון מוגבל. כשזה בול תדעי וכשלא – אז לא. זה כמו בתהליך טיפולי או מול איש מקצוע – האם אני צריכה להקשיב לזה או לא? הכח אצלנו, וכל פעם שננסה לתת אותו לגורם חיצוני נפסיד. אני הולכת ממקום של כח לטיפול. אני יודעת מה אני בקשת לעצמי: בהירות, תמיכה, הקשבה. לא שמישהו יציל את החיים שלי. וככה גם הקלפים הם מקור כח כמו חברות, טיפול או משפחה. אני לא רוצה לשים עליהם יומרות גבוהות מדי".

להוריד את האבק המיסטי

טלי מסכמת ואומרת, "לפתוח קלף זה סוג של לייף סטייל. כמו שיש לי בגדים נעימים, ושאני מבשלת לעצמי אוכל בריא, או לקרא ספר שמחזק אותי. זה משהו יומיומי.
כדאי להוריד את האבק המיסטי מזה. קלפים עוזרים לך להתחבר לעצמך ברגעים כאלה ואחרים – בפשטות".

ואני מסכימה, זה פשוט, זה נחמד, ובינינו, גם לאבק המיסטי יש קסם לפעמים, או לפחות חצי נחמה, כבר אמרו זאת לפני,
"כשאני שפוף ורע לי על הלב, אני הולך אל ברטה ואצלה יושב, היא מנסה לומר שיהיה עוד טוב, אחרי כמה צרות קטנות, פתאום תרגיש נפלא, תהיה לך שמחה גדולה"
והיום, אפשר להכין קפה גם בבית, לפתוח קלף צבעוני, וככה מהר גם בלי ברטה, להרגיש נפלא.

מה אומרות? מתחברות לקלפים? מתי אתן פותחות לכן קלף?