הימים ימי תחילת שנה אזרחית חדשה וכולנו עסוקות בבניית תוכניות עבודה שנתיות, גאנטים לפוסטים, ואקסלים עמוסי טבלאות.
יש בזה משהו: הסדר הזה מכניס בהירות, מוטיבציה והגיון לפעולות שלנו. אבל לפעמים הוא גם יכול לעכב אותנו ולהרוס תכנים ספונטניים.

1. לאן נעלמה האותנטיות בגאנט הפוסטים?

אנחנו כבר מכירות את החוקים:
הפיד של האינסטוש צריך להיות מתוכנן ומעוצב למשעי, הפוסטים בפייסבוק צריכים להעלות ביום ובשעה בה יש הכי הרבה טראפיק, אסור להרבות מסרים בפוסט אחד – זה מבלבל!, לא כדאי לשכוח הנעה לפעולה – אחרת הקורא לא יבין מה את רוצה ממנו (האומנם?), יש לתעדף תכנים חשובים ולשזור בהם תוכן קליל מהעולם שלך… (וכדאי שהכל יופיע בגאנט תכנון השנה שלך).
כאב ראש.
מסקנה: כשהכל כל כך מחושב קשה להיות ספונטניים, ולדעתי גם האותנטיות נעלמת, ויחד עם שני אלה מתאדה לו גם הכייף.
והרי בסופו של דבר באנו להנות, לא?

2. זה כבד עליי!

אם את אחת כזו שכל היום צצים לה רעיונות בראש, שהמוח לא נח ומתמלא כל הזמן בדברים מעניינים/ חשובים/ דחופים, את בטח יודעת שזה עלול להיות לפעמים מציף ומכביד. ואז מה עושים? לא עושים כלום! או שדוחים הכל למחר, או לחור ההוא בטבלה שבגאנט.

הבעיה עם זה, שתמיד ימשיכו לצוץ לך מחשבות ורעיונות ותמונות יפות שכדאי לפרסם, ואת תמשיכי לדחות אותן, או חלקן לחודש הבא, וכך יאבדו המון תכנים טובים.
מסקנה: אל תדחי פרסום של פוסטים טובים. טובים יותר יגיעו.

3. בלי ספונטניות נעלם גם הכייף

יש טעם בתכנון מוקפד של התוכן שלך. זה יוצר הגיון וסדר לא רק אצלך אלא גם אצל קהל הקוראים שלך.
אבל זה גם מעקר את הכתוב מאותנטיות, ספונטניות ושמחה. הכל הופך שבלוני, סטרילי, ומחושב.
מסקנה: כשלך כייף – גם לקוראים כייף!

4. בלי פרסומות

היום אנשים מחפשים תוכן אמיתי, כנה ומרענן ומזהים פרסום ממרחק.
בעברי עבדתי כקופירייטרית במשרד פרסום והייתי צריכה בין היתר להכין גאנטים של פוסטים למוצרים או חברות. בגאנטים שובצו תמונה יפה ומשפט מצחיק, והפוסטים עלו בהפרש של יומיים זה מזה ובשעות קבועות. זה יוצר מיתוג נחמד ונוכחות ברשת החברתית, אבל אין פה נשמה.
מסקנה: את לא מותג בירה נחשב. את – את. וזה לווא דווקא פחות טוב.

5. מאמי, תעניין אותי, תרגש לי!

עוד רעה חולה שאני פוגשת היא פרסום של פוסטים כשכל מטרתם היא פרסום. כולנו כבר קצת אלרגיים למילים "לתת ערך" אבל זה לא אומר שזה לא נכון. אל תכתבו סתם כדי למלא את הגאנט, כי מישהו אמר פעם שצריך לפחות שלושה פוסטים בשבוע, או כל מולד ירח או… ביום הקצר בשנה שהוא גם יום הקיפודים הננסיים.
מסקנה: פוסט שלא מעניין אתכן לכתוב לא יעניין אותנו לקרוא.

6. כשמכים בסלע לפעמים יש ניצוצות

ואם זאת, מתוך הכורח לפעמים מגיעים ניצוצות. בארבע השנים האחרונים עבדתי כעיתונאית. לפני כל סגירת גיליון היה החשש שלא יהיו מספיק דברים מעניינים לכתוב עליהם. דווקא בשעות הדחק הגיעו רעיונות שבאותו רגע נראו לי מוזרים או מופרכים אבל אחר כך קצרו שבחים אצל העורכים.
מסקנה: אל פחד, ההשראה נמצאת מעבר לפינה.


7. ספרי לי מהר

היום, ותודה לסטורי שנכנס בסערה לחיינו, אנחנו נדרשים לייצר תוכן בדחיפות רבה יותר. עוד ועוד מילים יותר ויותר תמונות וסרטונים. למדנו שהסטורי שדחינו למחר יהיה כנראה כבר לא רלוונטי, ויישאר זנוח בתיקיית התמונות. לא נורא כבר חשבנו על אחד חדש… אבל גם למדנו שלא כדאי לדחות למחר דברים טובים.
מסקנה: העולם ממשיך לזוז גם כשאנחנו נחות.

8. קצת ניו אייג' לסיום

אולי זו מחשבה ניו אייג'ית או רוחניקית מדי, ואולי אין צורך להתנצל על כך – אני מאמינה שדברים טובים מביאים בתורם עוד דברים טובים יותר. לא כדאי לדחות את הפרסום שלהם, כי זה אומר לדחות עוד טוב שיבוא בעקבותיהם.

למשל, דוגמא מהשבוע… הוצאתי החודש לאור את ספר הביכורים שלי "אדם הלך לאיבוד", תגובות וביקורות נפלאות מתחילות לזרום. מדי יום אני מקבלת הודעת ווצאפ משמחת, הודעה מוקלטת מרוגשת או נחשפת לביקורת שנכתבה עליו בפייסבוק. אני שמחה לפרסם ביקורות כאלה. אתמול עצרתי. חשבתי שאולי פרסמתי יותר מדי, ואולי כדאי לשמור למחר, שיהיה מספיק…
כל פעם כשאני שומרת, משהו נשכח, או מצריך אנרגיה מיותרת בחיפוש אחריו. ובכל פעם שאני משחררת אותם לעולם, באורח פלא מגיעים למחרת עוד תגובות נפלאות ושוות אפילו יותר.
תצחקו, אבל היום זה היה ממש קוסמי, ברגע שהעלאתי לסטורי  את הדברים היפים שחברות של אמא שלחו לה כשרק התחילו לקרא, שלחה לי חברה אחרת הודעה ארוכה, משתפכת ומלאת השראה, שבדיוק סיימה את הספר.
מסקנה: קארמה איז נוט א ביצ' 🙂

9. תעצרי בזמן

אל תמשיכי לכתוב רק כי כולם אמרו לך שרשימות חייבים לסיים במספר עשר 🙂
מסקנה: זה הזמן לעצור. לפעמים כדאי גם לעצור.

לסיכום, להיות נוכחת ברשת. אומר מבחינתי לא לדחות ולשמור תוכן למתישהו… לכתוב, לשלוח, לעשות, כשיגיע המתישהו ההוא- יהיו עוד רעיונות טובים בהרבה. מי יתן ותמיד יהיו לנו בראש מלא רעיונות טובים שמתחרים ביניהם 🙂

ומה את חושבת? איפה את על הציר שבין ספונטניות לגאנט אקסל מסודר?

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה


אז... שנשאר
חברים?

רוצה עוד השראה?

טיולים שווים, טיפים לחיי יצירה וכתיבה ועוד דברים טובים למייל שלך.
מה רע?